נסעתי לפאלם ספרינגס בסוף השבוע שעבר. כשגרתי בלוס אנג'לס, זה משהו שאני פשוט יכול לעשות, מה שעדיין מרגיש לי ממש אבסורדי ונפלא, למרות שהייתי מספר פעמים עכשיו. הפעם חשבתי שיהיה נחמד, בזמן שהייתי שם, לקרוא ספרות שמתרחשת בפאלם ספרינגס.
מסתבר שאין הרבה מזה, ומה שקיים נוטה ליפול לאחת משתי קטגוריות: רומנים שבהם אנשים הולכים לפאלם ספרינגס כדי לבצע רצח, להירצח, לחקור רצח או לזרוק גופה; וסיפורים שפארודיים על הסט החברתי של פאלם ספרינגס, מתנפנפים סביב הבריכה, בוגדים בבני זוגם, מעילה בכסף, ובאופן כללי מתנהגים כמו פרנק סינטרה. אה, אבל אז הם נרצחים.
אז באמת, הספרים מתחלקים לקטגוריה אחת: קלקול מוסרי → רצח.
כבר קראתי את The Deer Park, ההכפשה של נורמן מיילר על "החלום האמריקני" כפי שבוצע על ידי צוות של חורים הוליוודיים שמסתובבים בסרט "Desert D" 'או', נציג של פאלם ספרינגס. ההוצאה מתארת את Desert D'Or כ"חממה גילוי עריות של עיירה - מקלט למניפולטורים, כוכבי קולנוע, אוהבים, סרסורים, מפיקים, זונות, מהמרים, תסריטאים ורמאים."
גיבורו של מיילר, סרגיוסאושונסי, נסוג למדבר ד'אור כדי לכתוב רומן. "אבל השאיפה הבוערת של אושונסי מתחילה לאבד את יתרונה; מפתה על ידי חמדנות ונשלט על ידי חולשה…". → קלקול מוסרי.
אני מחפש "רומנים שמתרחשים בפאלם ספרינגס", והגעתי ל: The Secrets of Harry Bright, מאת Joseph Wambaugh. ויקיפדיה אומרת, "הרומן, המתרחש בפאלם ספרינגס, קליפורניה ובסביבותיו, מפר מנטליות עשירה של 'בית מזדמן' המאופיינת בגולף, שתייה מופרזת ושימוש בסמים, וקאנטרי קלאב מפלים."
די התחברתי לזה, במיוחד בגולף.
ה-LA Times אומר ש"לוואמבו יש עין חדה לאתר הנופש, עם 50 מגרשי הגולף, 200 בתי המלון ושתי קטעי שיחה: 'חם מספיק היום?' ו'איפה אנחנו אוכלים הלילה?' בדיוני האחרון שלו, הוא החל להתעניין יותר במתח, ועלילת הרומן הזה היא וריאציה גאונית על ה-whodunit המסורתי של החדר הנעול. גופתו של צעיר נמצאה ירויה ברולס רויס שרופה במדבר…"
NEXT.
The Claire Grey Mysteries, מאת מייקל קראפט. יש ארבעה מהם – סתיו במדבר, חורף במדבר, אביב במדבר, קיץ במדבר – וכולם סובבים סביב קלייר גריי, ראש מחלקת התיאטרון במכללת Desert Arts, ליד פאלם ספרינגס. כל רומן מתחיל בעצם בכך שקלייר מוצאת גופה ו…סופו. קלקול מוסרי. רצח.
מה עוד?
Poodle Springs, רומן לא גמור מאת ריימונד צ'נדלר, הפיליפ מארלו המפורסם שלו עובר לאחוזה ב"פודל ספרינגס" (מוכר באופן שוטף בתורמייצג את פאלם ספרינגס) עם אשתו החדשה, שם הוללות, הימורים בלתי חוקיים, כסף חסר ודברים מפוקפקים אחרים יורדים בעצם בשנייה שהם נכנסים לעיר; כאילו, המכונית עדיין זזה, והכל כבר סערה חרא של קלקול מוסרי.
אוי גבר.
בסדר, ואז יש לנו Imperial Bedrooms, שכבר קראתי. הספר Less Than Zero-25 שנים מאוחר יותר של ברט איסטון אליס היה למעשה הספר הראשון שעלה בראש. ברומן, קליי לוקח שתי זונות מתבגרות לבית בפאלם ספרינגס, ומצלם את עצמו מבזה אותן באכזריות. (למעשה, אם תערוך את המחקר שלך, תמצא את חבל "הבית בפאלם ספרינגס" צץ בכל מקום בעבודתו של אליס. תאמין לי: שום דבר טוב לעולם לא קורה בבית בפאלם ספרינגס.) Imperial Bedrooms הולך עד הסוף, משתמש בעיירה ובמדבר שמסביב עצמו כמעמד וירטואלי לאלימות ואימה; המקום ללכת כדי לענות ולהרוג אנשים.
שאני מניח שזה סוג של: כל הכבישים הארוכים המאובקים האלה, רוחות המדבר הגבוהות, אנשים עשירים עם טעם רע באמנות שפשוט מסתובבים סביב הבריכות שלהם, מחכים להידקר.
אבל אני לא כל כך בעניין של רומנים מהסוג הזה, לפחות לא בזמן שאני מסתובב בבריכה כמו פרנק סינטרה. אז מצאתי את עצמי קצת תקוע.
אלוהים יעזור לי: אני קורא את האינטרנט.
