רומן ענן אטלס של דייוויד מיטשל הוא אחד מהספרים שאתה אוהב יותר כי העולמות שהוא מתאר נמתחים הרבה מעבר למה שאתה יכול לדמיין על המסך. מבין כל הרומנים של מיטשל, זה נראה הכי לא מסוגל לסרט. אולי זו הייתה תעוזה שאי אפשר לעמוד בפניה לבמאים? הם סיימו לצלם ומתכננים תאריך יציאה באוקטובר 2012.
חומר מקור
מבנה בובת הקינון של קלאוד אטלס מפצל חמישה מתוך שישה קומות, ומתאים אותם סביב נרטיב מרכזי ועתיד רחוק. עם זאת, האתגר הגדול יותר עבור הסרט הוא טווח הזמן והמקום. מיטשל מזנק מ-19th מהמאה באוקיינוס השקט לאחוזה בלגית ב-1931 לכור גרעיני בקליפורניה של שנות ה-70 לבית אבות בריטי כמעט עכשווי לבית אבות בריטי 21 st תיאוקרטיה תאגידית קוריאנית מהמאה לאי הוואי פוסט-אפוקליפטי. הסרט עוסק בכל הסיפורים הללו, אבל דיווח מוקדם אחד תיאר את הגישה של הבמאים כ"לינארית", כך שהם כנראה נטשו את המבנה של בובת הקינון.
לכל סיפור יש קצב מירוץ, כאשר הדמויות הראשיות ממהרות או מגששות לעבר חילוץ שמנסה לשחרר את עצמן, את הקהילות, הידע, היופי, האנושות שלהן. הגיבורים האלהחולקים אופי חוקר, חיפוש אחר אמת. הגבה שלי עולה מהמחשבה לדחוס את כל עלילות הליבה ופיתוח הדמויות לתוך פחות משלוש שעות של זמן מסך. הדמויות האלה גם צריכות לעורר את הרוח המשותפת שלהן. כפי שמגדיר זאת איש שבט פוסט-אפוקליפטי, "נשמות חוצות עידן כמו עננים חוצים שמיים."
בניגוד ל-Dragon Tattoo, לרומן של מיטשל יש גם סגנון וגם מהות. למרבה המזל, ניתן להכניס חלק גדול מהשפה לפיותן של הדמויות, כמו הריפים הבארוקיים המצחיקים של רוברט פרובישר או התיאור של סונמי של עתיד סתום שיבוט, שכבר נמצא בצורת דיאלוג.
אבל אפילו הקטעים עתירי הדיאלוגים לא יכולים לכתוב את עצמם. מיטשל דחה הצעה מוקדמת להפוך את הרומן שלו לתסריט. הוא אכן דחק בכותב/במאים להתאים באופן חופשי את עבודתו ובדק את הטיוטות שלהם, ואמר שהוא "אופטימי בזהירות לגבי הסרט."
כותב/במאים
זה יכול להיות ניסוי מבריק או טריפקטה של זבל. שלושה כותבים/במאים חולקים את הפרויקט: טום טיקוור בתוספת האחים לאנה ואנדי וואצ'ובסקי. הוואצ'ובסקי התנפלו ב-2005, כאשר נטלי פורטמן נתנה ללארי וואצ'ובסקי (כיום לאנה) עותק של הרומן. לאחר מכן, בני הזוג וואצ'ובסקי משכו את חברם Tykwer ויחד, הם בילו כמה שנים בגיבוש התסריט.
תג-צוות הכיוון הוא יצור נוסף לגמרי. בני הזוג וואצ'ובסקי ניהלו יחידה אחת ואילו טיקוור ניהל במקביל את השנייה. זה איפשר להם להשתמש בשחקנים גב אל גב בקטעים שונים, לחסוך זמן ולכאורה כסף תוך שהם פועלים עם שני צוותים שלמים. אחבילת מימון חובקת כדור הארץ פירושה שיש להם יותר שליטה יצירתית מאשר בהפקה מסורתית מגובה אולפן. אבל תקציב של 100 מיליון דולר ואוטונומיה יצירתית אולי לא שילוב טוב כאן. אני מרגיש שהם יוצרים ארוחת בוקר של כלב מצופה פלטינה.
סיכום מהיר: הוואצ'ובסקי כתבו ובימו את טרילוגיית המטריקס, שהתחילה בלהיט ואחר כך צנחה עם כל מהדורה הבאה. אני חושב על סצנת הרייב הכמו-פגאנית הנוראית של The Matrix: Reloaded וחוששת ברצינות לקטע השבטי הפוסט-אפוקליפטי של Cloud Atlas. אבל לפחות הם יצאו לדרך עם משהו פופולרי, המבוסס על הרעיונות והתסריט המקוריים שלהם.
The Wachowskis כתבו ובימו אז V for Vendetta ו-Speed Racer, שניהם מבוססים על יצירות קודמות, שניהם מסריחים. (ספיד רייסר הפסידה יותר מ-100 מיליון דולר נטו.) הסרטים שלהם נהיו בהתמדה ושטופים יותר, כמו לביבות מזון מהיר מיושנות. לזרוק עליהם כסף לא עוזר.
Tykwer כתב וביים את Run Lola Run, שיצא עוד בשנת 1998. עד כה זה הלהיט האמיתי היחיד שלו. האינטרנשיונל (2009) לא יצר חום למרות קלייב אוון - ואיך מחביאים את האיש הזה תחת בוש של בלה?! הניסיון הקודם של טיקוור לעבד רומן הביא לבושם: סיפורו של רוצח (2006). שחקנים טובים אבל התסריט היה בלאגן.
משפחת וואצ'ובסקי ידועה לשמצה צר שפתיים לגבי הפרויקטים שלהם, כך שעדיין לא ברור מי ביים איזה מסיפורי האטלס. הניחוש הטוב ביותר הוא שהוואצ'ובסקי התמודדו עם הנרטיבים העתידניים בזמן שטיקוור צילם את הקטעים בעבר והיום.
Tykwer יכול לעשות רצפי פעולה קינטיים וללכוד מתח בין אנשים. בני הזוג וואצ'ובסקי נמשכים אל השפריץ והעצום. לגרום לאסתטיקה השונה שלהם להשתלב בסרט אחד מלוכד זו משימה קשה.
Cast
כמה שמות מרהיבים אבל רבים מהם רעבים ללהיט. כוכבים מאושרים כוללים האלי ברי, יו גרנט, טום הנקס, סוזן סרנדון, Hugo Weaving, בן ווישו, ג'ים ברודבנט, ו Jim Sturgess. כולם ממלאים תפקידים מרובים במספר קטעים, מחליפים מגדרים, גילאים וגזעים. (האם זה מגוחך לתהות אם לארי/לנה ואצ'ובסקי היה עניין מיוחד בהאבקה צולבת?)
הפרטים זלגו לאט, אבל כמה כותרות כותרות תיארו את האתגרים של משחק כל כך הרבה תפקידים שונים בתכלית גב אל גב. ברי, למשל, אמר שקשה לדפדף בין דמויות וצוותי צילום על בסיס יומיומי. (היא מגלמת את הכתבת משנות ה-70 לואיסה ריי, מרוניום חכמת-העתיד ויהודיה בלגית.)
בשבוע שעבר, גרנט חשף שהוא מגלם שישה נבלים, קטע עבור ותיק ה-rom-com. "אני עומד פתאום בחצאית קניבלית על פסגת הר," הוא התוודה, "ואני חושב, 'אני לא יכול לעשות את זה! רק תן לי קו שנון!'" חושב שהמודעות העצמית שלו עשויה להופיע דרך כל האיפור. הנקס מצטרף אליו לפינת האיש הרע, כיוון שעל פי הדיווחים הוא בתפקיד המנתח החשוד הנרי גוס. הגיע הזמן שהאנקס ישחק מישהו עם נשיכה.
חלק מעודד אחד של ליהוק: בן ווישו כמלחין ערמומי וסקסי רוברט פרובישר. כפי שהוא מוצג ב"השעה".ו-Bright Star, Whishaw יכול להפתיע קווים עם הטובים שבהם. הוא גם חשף שהתפקידים הקטנים יותר שלו כוללים אישה בסיפור לואיסה ריי ואדם בבית אבות.
לסרנדון היה קשה יותר להדגיש, אבל אני מדמיינת אותה בתור גברת קרומלינק, מגרגרת ב-Wishhaw's Frobisher. אבל סטרג'ס? הוא גדול בערך כמו טישו לח.
בעמוד הפלוס, שלושת הבמאים עבדו עם כמה מהשחקנים האלה בעבר. הוואצ'ובסקי, למשל, השתמשו בסרנדון בספיד רייסר (והיא עדיין מדברת איתם) וב-Weaving in Matrix. טיקוור נתן לווישו את התפקיד הראשון שלו בקולנוע בבושם. והסרט יציג כמה שחקנים אסיאתיים נהדרים לקהל רחב יותר בארה"ב, כולל הכוכבת הסינית ג'ואו שון והשחקנית הקוריאנית בא דוונה בתור היצרנית שובר הלב Sonmi~451.
Wild Card
באביב 2010, צצו דיווחים שגם אריאנה האפינגטון וגם ג'סי ונטורה צילמו סרטים עבור פרויקט Wachowski לא מוגדר. הם לבשו ראסטות בצבעי קשת וגטאפים ש-Ventura השווה למראה הקרם של ג'ון טרבולטה ב-Battlefield: Earth. לרגע מזעזע, השמועות האלה היו חלק מ-Cloud Atlas. עכשיו אומרים שהם חלק מסרט המלחמה בעיראק העתידני של הוואצ'ובסקי, אבל עדיין. חיבור קשת בענן עם HuffPuff לא מעורר ביטחון.
מדד הביטחון: 3.5
כמה שחקנים מעולים, אבל ציפיות נמוכות מהתסריט וכמחצית מהצוות הידוע. האם Catwoman יכולה להיות גמישה מספיק עבור התפקידים המרובים? האם הבמאים יכולים להסכים על עריכה? האם הוואצ'ובסקי יתמקדואנשים ולא סטים של מדע בדיוני? התחזית קודרת, עם ברומטר יורד.
